האכלת-יד של גוזלי תוכונים

[חגי אשואל]

אני רוצה להחתים להאכיל גוזלי תוכונים ואני לא מוצא מקום שכתוב שם כמה דייסה הם אוכלים, כמה מים, איזה טמפרטורה ולחות? וכד' אשמח לעזרה

[צבי דגן]

אתה בעצם רוצה להאכיל את הגוזל ידנית.
המושג "החתמה" מגיע מתחום אחרת
ולשאלתך: אופן הכנת הדייסה (היחס בין האבקה לבין המים) אמורה להיות כתובה על גבי האריזה והיא תלויה בגיל הגוזל.
ראה גם הטבלה הזו:

כמות הדייסה שהם אוכלים, עדיף שלא תמדוד אלא רק לאמוד אותה.
בפועל מתחילים לאכיל כשהזפק ריק לגמרי, ומפסיקים להאכיל, כשהזפק מלא.
מעיון בטבלה הזו תוכל לקבל מושג כללי:

עדיף להכין את הדייסה לפי הרשום על הפורמולה.
מכניסים מד חום לתוכה כדי להיות בטוח שהטמפרטורה בה הוא 38-40 מעלות צלזיוס  לפני ההאכלה.
כדי שהדייסה לא תתקרר, נהוג להכניס אותה לכלי נוסף עם מים חמים (40-50 מעלות) אם המים האלה מתקררים אפשר להחליף אותם במים חמים אחרים.
לגבי הלחות, אני מניח שהתכוונת ללחות באומנת, היא תלויה בגיל הגוזל, ראה בטבלה הזו:

עיין גם בתגובה הבאה

[צבי דגן]

אופן הכנת הדייסה

• חייבים להכין את הדייסה לפי יחסים מדויקים.
  
• אם הדייסה תהיה דלילה מידי, הגוזל לא יקבל מספיק מזון מוצק וההתפתחות שלו תהיה איטית.
  אם הדייסה תהיה סמיכה מידי, הוא לא יצליח לרוקן את הזפק (האטת הזפק) וזה יותר מסוכן מאשר דייסה דלילה.
  
• כך גם בעניין הטמפרטורה של הדייסה, היא צריכה להישמר לכל משך ההאכלה.
  דואגים שהדייסה לא תתקרר ע"י כך שמכניסים אותה לכלי נוסף עם מים חמים.
  המים החמים שומרים על הטמפרטורה של הדייסה.
  בנוסף לכך, בודקים כל הזמן את הטמפרטורה בעזרת מד חום (שלא יגע בדפנות הכלי).
  
• אם הדייסה חמה מידי אסור להוסיף מים קרים או אבקה, אלא מוציאים אותה אל מחוץ לכי עם המים החמים וממתינים עד שתתקרר.
  אם הדייסה קרה מידי, משאירים אותה בכלי עם המים החמים עד שתתחמם שוב.
  
• אם הדייסה תהיה חמה מידי, היא עלולה לגרום לכווייה בלוע או בזפק, בעקבותיו עלול להיות זיהום ומוות.
  לעומת זאת, אם הדייסה קרה מידי, הגוזל יתקשה לרוקן את הזפק (וגם תוריד את טמפרטורת הגוף).
  הטמפרטורה והסמיכות של הדייסה חייבים להיות מדויקים.
  
• בגדול, מאכילים בכמות של 10% ממשקל גופו של התוכי, שהיה באותו הבוקר לפני ההאכלה.
  אבל, עדיף להאכיל עד שהזפק מלא או עד שהגוזל מסרב לאכול.
  
• אם הגוזל לא עושה את תנועות ההאכלה, או שהוא לא מצייץ, או אם הוא פולט את המזון, סימן שמאכילים מהר מידי או שהמזון סמיך או בטמפרטורה לא מתאימה.
  
• במשך כל זמן ההאכלה, צריך לדאוג שהמקור וסביבתו יהיו נקיים.
  כל הזמן צריך לנגב בעזרת נייר מטבח רטוב במים חמימים או בעזרת האצבעות הרטובות.
  
• להיזהר שלא להכניס דייסה לתוך הנחיריים.
  
• רצוי שמשך ההאכלה יהיה קצר, כדי שהדייסה לא תתקרר.
  
• הזפק נחשב למלא, כאשר מבחינים בנפיחות בצידי הצוואר או שכל הזפק נפוח.
  
• הגוזל עלול לצייץ ולדרוש אוכל גם לאחר שהזפק מלא, לכן יש לשים לב ולא להאכיל יותר מידי.
  

[צבי דגן]

האם ידוע לך איזה ציוד עליך להכין לפני שאתה בכלל מחליט להאכיל ידנית?
אם לא, תבקש שאפרט לך.

[חגי אשואל]

אשמח לפירוט

[צבי דגן]

הציוד שתידרש להכין לפני שתתחיל להאכיל את הגוזל
עליך לדאוג שכל הציוד הנדרש, להאכלת הגוזלים, אכן נמצא ברשותך.
תתחיל להכין את הציוד ותתכונן, מרגע הטלת הביצים ותחילת תהליך הדגירה או כחודש ימים לפני שאתה לוקח את הגוזל.
מהו הציוד הנדרש?

1. אומנת.
   
   
2. אבקה להכנת דייסה.
   
   
3. מד טמפרטורה עבור הדייסה.
   
   
4. נייר סופג או נייר מטבח.
   
   
5. מזרקים חד פעמיים.
   
   
6. חומרי חיטוי.
   
   
7.  מאזניים אלקטרוניות מדויקות (0.5+ גרם).
   
   
8. תה קמומיל.
   
   
9. ניסטטין.
   
   
10. אבקה לעצירת דימומים.