כתם דגירה או מחשוף הדגירה
כתם דגירה - אזור חשוף מנוצות ועשיר בכלי דם, המתפתח בעופות דוגרים באזור החזה והבטן.
העדר הנוצות והספקת הדם המשופרת לאזור מאפשרים העברה יעילה יותר של חום הגוף אל הביצים.
לקראת הדגירה מתפתח בגוף ההורה "כתם דגירה" - הנוצות, מאזור הגחון, נושרות אצל כל שני בני הזוג שמשתתפים בדגירה.
נשירת הנוצות מכתם הדגירה נגרמת בהשפעה הורמונלית.
באזורה"כתם" מתרחבים נימי הדם והוא נראה כאילו יש דלקת בעור.
כתם הדגירה מאפשר לווסת את הטמפרטורה לביצים.
את כתם הדגירה לא ניתן לראות במבט רגיל, כי הנוצות משני צדדיו מסתירות אותו.
כשהציפור רוכנת לדגור היא זוקפת את נוצות החזה, וכך נחשף כתם הדגירה ובא במגע עם הביצים.
כאמור, כתם הדגירה, בד"כ קיים אצל נקבות בלבד, אך יש מינים שבהם הזכר עוזר בדגירה ואז מתפתח גם אצלו כתם דומה, והוא בד"כ קטן יותר מאצל הנקבה.
המצאות כתם דגירה מצביעה על קינון בקרבת מקום
בתום עונת הקינון הנוצות צומחות מחדש.
כתם דגירה - אזור חשוף מנוצות ועשיר בכלי דם, המתפתח בעופות דוגרים באזור החזה והבטן.
העדר הנוצות והספקת הדם המשופרת לאזור מאפשרים העברה יעילה יותר של חום הגוף אל הביצים.
לקראת הדגירה מתפתח בגוף ההורה "כתם דגירה" - הנוצות, מאזור הגחון, נושרות אצל כל שני בני הזוג שמשתתפים בדגירה.
נשירת הנוצות מכתם הדגירה נגרמת בהשפעה הורמונלית.
באזורה"כתם" מתרחבים נימי הדם והוא נראה כאילו יש דלקת בעור.
כתם הדגירה מאפשר לווסת את הטמפרטורה לביצים.
את כתם הדגירה לא ניתן לראות במבט רגיל, כי הנוצות משני צדדיו מסתירות אותו.
כשהציפור רוכנת לדגור היא זוקפת את נוצות החזה, וכך נחשף כתם הדגירה ובא במגע עם הביצים.
כאמור, כתם הדגירה, בד"כ קיים אצל נקבות בלבד, אך יש מינים שבהם הזכר עוזר בדגירה ואז מתפתח גם אצלו כתם דומה, והוא בד"כ קטן יותר מאצל הנקבה.
המצאות כתם דגירה מצביעה על קינון בקרבת מקום
בתום עונת הקינון הנוצות צומחות מחדש.