יש כמה שלבים לרבייה והם:
רבייה מוצלחת של תוכים דורשת הכנה נכונה, סביבה רגועה ותזונה טובה.
טיפול בגוזלים יכול להיות על ידי ההורים או באמצעות האכלה ידנית – כל אחת מהשיטות עובדת אם עושים אותה בצורה מקצועית ואחראית.
דוגמאות למינים שונות מדגימות שההתנהגות משתנה מעט, אבל העקרונות נשארים זהים: חום, בטיחות ותזונה איכותית.
- רבייה והכנה
כשמחליטים לגדל תוכים, חשוב לבחור זוג בריא ובוגר מינית.
למשל, אצל קקדואים או אמזונות, זוגות שבילו מספיק זמן יחד ויוצרים קשר חזק יותר וזה משפר את הסיכוי להצלחה.
לפני תחילת הרבייה כדאי להכין לכלוב או תיבת הקינון שיהיו במקום שקט ומוגן, עם מקום פרטי להורים ולביצים.
תזונה מאוזנת ומגוונת היא חיונית – גרעינים, ירקות, פירות ותוספי סידן יעזרו להורים להיות בריאים ולגדל גוזלים חזקים.
- הטלת ביצים ודגירה
בדרך כלל הנקבה דוגרת על הביצים, ושומרת על טמפרטורה ולחות קבועים. משך הדגירה משתנה לפי המין – למשל, אצל הקקדו מולואט זה כ-28 ימים, ואצל תוכי דררה כחולה זה 26–27 ימים.
חשוב לשמור על סביבה רגועה ולהימנע מהפרעות, כדי שהנקבה תוכל לדגור בצורה טבעית ולהגן על הביצים.
- טיפול בגוזלים
כשהביצים בוקעות, ההורים בדרך כלל דואגים להאכלה, לחימום וללחות. במקרים מסוימים אפשר להאכיל את הגוזלים ידנית – באמצעות מזרק או כפית, עם דייסה ייעודית שמכילה חלבונים, פחמימות ושומנים.
לדוגמה, גוזלי קוקטיילים או תוכי דזי מגיבים טוב להאכלה ידנית אם היא נעשית בזהירות ובקצב נכון.
אם האימא מסוגלת לדאוג לגוזלים, עדיף לתת לה לגדל אותם – זה מפתח התנהגות חברתית טובה אצל הציפורים.
אצל אמזונות, למשל, ההורים מלמדים את הגוזלים לנקות את הנוצות ולהתנהג בסביבה החברתית שלהם.
רבייה מוצלחת של תוכים דורשת הכנה נכונה, סביבה רגועה ותזונה טובה.
טיפול בגוזלים יכול להיות על ידי ההורים או באמצעות האכלה ידנית – כל אחת מהשיטות עובדת אם עושים אותה בצורה מקצועית ואחראית.
דוגמאות למינים שונות מדגימות שההתנהגות משתנה מעט, אבל העקרונות נשארים זהים: חום, בטיחות ותזונה איכותית.