קוניור

[צבי דגן]

השאלה היא, לאיזה קוניור את מתכוונת?
אם הכוונה היא לקוניור גרינצ'יק, זה, פחות או יותר, המידע שיש עליו.

• הצבע השולט הוא ירוק, כשרצועה בצבע אדמדם/חום חוצה את המצח. כתר העורף, הראש והאוזן - חומים עם נוצות ספורות בצבע כחול.
  
• אורך:  24 ס"מ
  
• משקל:  100 גרם
  
• תוחלת החיים בטבע: 25-30 שנה, ובתנאי שלא נטרף קודם לכן.
  
• תוחלת החיים בשבי: 15-20 שנה, ובתנאי שיקבל את התנאים האופטימליים מבחינת המזון וסביבת המחייה.
  
• תזונה בשבי:  כופתיות לתוכים (מזון יבש המכיל את כל אבות המזון הנדרשים), תערובת קטניות מושרה, פירות וירקות. תערובת זרעים יבשים + תערובת זרעים מושרים, אפשר לתת גם נבטים.
  
• תוכי מאוד נפוץ בקרב המגדלים וניתן לאילוף די בקלות.
  זקוק לכלוב גדול (80x80x180) 
  
• יכולת דיבור:  בינונית
  
• חברות:  ניתן לחברות בקלות
  
• תוכי שקט יחסית לתוכים אחרים שנפוצים בקרב המגדלים.
  
• אצל הקוניור גרין צ'יק אין אפשרות להבחין בין הזוויגים רק לפי המראה החיצוני.
  ההבחנה נעשית לפי ההתנהגות או בעזרת בדיקה גנטית (DNA).
  ועם זאת בעלי הניסיון ולאחר ההטלה הראשונה יוכלו להבחין ע"י בדיקת הרווח בין עצמות אגן הירכיים: אצל הזכרים עצמות האגן קרובות יותר מאשר אצל הנקבות.
  לא כדאי לסמוך על הבדיקה הזו יותר מידי, לעומת זאת הבדיקה הגנטית (DNA) בטוחה ואמינה.
  בבדיקה גנטית שולחים דגימת דם למעבדה ושם מאבחנים את מינו של התוכי.
  בחלק מסוגי ותתי הסוגים של הקוניורים, ישנה אפשרות לבדוק את הזוויג של התוכי על פי צבע עיניו (זכר - שחור ונקבה - אדום), אצל הגרין צ'יק אין הבדל בצבע העיניים, לשני המינים עיניים בצבע חום.
  קוניורי גרין צ'יק מגיעים לבגרות בגיל שנה עד שנה וחצי , בד"כ התטולה הראשונה לא תהיה מוצלחת.
  גודל תיבת הקינון המומלץ הוא 25x25 ס"מ וגובה של 50 ס"מ.
  מספר הביצים בתטולה אחת: 4-5 ביצים ומשך הדגירה: כ-24 ימים.
  בתקופת הדגירה הזכר מאכיל את הנקבה. לפני תחילת תהליך הרבייה ובהמשכה יש להאכיל את ההורים במזון עשיר במינרלים ובחלבונים כגון זרעי אספסת וביצה קשה.
  גודל כלוב לרבייה מומלץ: 1x1x2 מטר.
  להמעיט בירקות מחשש לשלשולים.
  תוחלת החיים בטבע: 25-30 שנה. תוחלת החיים בשבי: 15-20 שנה.
  מדובר בתוכי שובב פעלולן והיפראקטיבי. נקשר בקלות לבעליו, אוהב מאוד ליטופים ומשחקים, שקטים יחסית לקוניורים.
  מתרבים בקלות יחסית.
  כדאי לרפד את רצפת הכלוב בחול משתי סיבות עיקריות:
  

1. לספוג את הריחות הלא נעימים שנגרמים כתוצאה מהפרשות הקוניור.
   
2. הקוניור אוהב לנשנש גרגירי חול שמסיעים לו בעיכול המזון.
   יש להימנע מלהשתמש בנייר העיתון מפני שאין לו יכולת ספיגה טובה, כמו-גם הוא מסוכן שכן העופרת שבתוכו רעילה ביותר.