רבייה

[צבי דגן]

קוקטיל - הבחנה בין המינים / הבחנה בין הזוויגים

• זיהוי הזוויג ניתן להיעשות רק לאחר גיל חצי שנה לפי צבעי הנוצות והלחי.
  
• אצל המוטנטים למיניהם קשה מאוד להבדיל בין הזוויגים משום שהם לא שומרו על צבעם הטבעי.
  
• עד גיל  7-6 חודשים המופע החיצוני של שני הזוויגים הוא כמו מופע הנקבה. 
  מעל גיל זה מתחילים לראות סימנים, בחלק הפנימי של הכנף והזנב.
  
• אצל הנקבה יש שורה של נקודות בהירות על הנוצות שבחלק התחתון של הכנף והזנב (לזכר אין נקודות כאלה).
  תפרוש את הכנף והזנב, אם יש שורת נקודות בהירה על הנוצות בחלק הפנימי זאת נקבה, כנ"ל לגבי הזנב. 
  במילים אחרות: לנקבה בוגרת (כאמור - לאחר חצי שנה) יש נקודות ופסים צהובים על הצד התחתון של אברות הזנב והכנף.
  
• כמו כן - כתמי לחיים חיוורים.
  
• לזכר הבוגר - כתמי לחיים בצבע כתום חזק.
  
• סימן נוסף, שבולט בעיקר לאחר מחזור רבייה ראשון, הוא המרחק בין שתי עצמות האגן, אצל הנקבה המרחק גדול יותר.
  להבחנה זו יש צורך במעט ניסיון והיא נעשית ע"י מישוש בחלק התחתון של הבטן ובין הרגליים.
  
• קוקטייל  וויט פייס
  למרות האמור לעיל אצל ה"קוקטייל  וויט פייס" התקני, המצב קצת שונה.
  יש הבדל משמעותי בין זכר לנקבה (בניגוד לרוב המוטציות שאין הבדלי מופעים). 
  הזכר עם ראש לבן מרשים והנקבה אמורה להיות דהויה מאוד.
  אלא שבארץ יש "בעיה קטנה" לרוב  ה"וויט-פייס" אין מופע "תקני" משום שהמגדלים מעדיפים נקבות עם ראש פחות דהוי ועם יותר צבע (בעיניהם זה יותר יפה). 
  עדיין אצל מגדלים שמקפידים על התקן, יש הבדל משמעותי בין הראש של זכר וויטפייס בוגר לבין ראשה של נקבה (וכך גם הפרחון). 
  כמו כן עניין הניקוד בכנף קיים גם אצל פרחוני וייטפייס וגם אצל נקבות ולעומת זאת - נעלם אצל זכרים בוגרים.
  
  בוויט פייס לזכר בוגר יש פנים לבנות ולנקבה בוגרת פנים אפורות.
  בצעירים אפשר לזהות לפי החלק התחתון של הזנב והחלק התחתון של הכנפיים.
  
  יש נקבות שבצעירותן הן דהויות לאחר חילוף נוצות ראשון מקבלות בפנים את הגוון הלבן אבל עדיין לא "לבן שלג" כמו של זכר. 
  בכל מקרה הכי קל לזהות לפי התנהגות מינית. 
  קוקטיילים פעילים מינית במשך כל השנה ובד"כ מציגים פעילות מינית: הזכרים מחזרים והנקבות מודיעות שמוכנות לרבייה.
  
  
  
• 
  
• להרחבת הנושא, ראה כאן (בתחתית הדף): קוקטייל - הבחנה בין הזוויגים (זכר או נקבה)
  

  ---

  קיימת דרך נוספת לקבוע את מינו של התוכי אבל לשם כך דרוש ניסיון בגידול תוכים.
  קביעת הזוויג לפי המרחק בין עצמות האגן
  ניתן לקבועה את מינו של התוכי גם ע"י בדיקת המרחק בין עצמות האגן.
  ניתן לעשות זאת ע"י מישוש עצמות האגן שנמצאות בין הרגליים של התוכי (כאמור, צריך מעט ניסיון).
  המרחק בין שתי עצמות האגן אצל הנקבה גדול יותר מאשר המרחק בניהם אצל הזכר וזאת כדי לאפשר את הטלת הביצים.
  הינה תמונות להדגמה (בתמונות המרחק קצת מוגזם כדי להדגיש את העניין):
  
  שים לב למקום שצריך למשש את המרחק בין עצמות האגן