תוכים גדולים (מעל 32 ס"מ)

[צבי דגן]

אקלקטוס

Eclectus r. Cornelia
Cornelia's Eclectus Parrot

מראה חיצוני:  זכר: הצבע הכללי ירוק בהיר "חלונות" אדומים מתחת הזנב. כיסוי הזנב התחתון ירוק, ובהיר יותר לקראת קצהו התחתון ובחלקו העליון כחול. חלקו התחתון של הזנב שחרחר,כשקצהו בצבע צהוב-ירוק ערפלי. העין נוטה לצבע כתום. הנקבה: בצבע כללי - אדומה, וכחול בבטן ובחזה. הגב התחתון, הכנפיים וכיסוי הזנב העליון צבועים באדום כהה יותר הנותן להם מראה עמום. כיסוי הזנב התחתון אדום. חלקו העליון של הזנב אדום כהה עם קצוות בהירים יותר. חלקו התחתון של הזנב אדום, עם גוון כהה יותר בבסיסו ובהיר יותר בקצה. הצעירים זהים לבוגרים, מלבד המקור שצבעו בבסיס חום כהה ועיניו כהות. מטת כנפיים: 26-27.5 ס"מ. אבחנה בין תתי המינים : קשה מאוד להבדיל בין זכרי האקלקטוסים אלא אם מכירים היטב את המאפיינים של כל תתי המינים. הכי נוח לתצפת על מספר פרטים באותו הכלוב לשם השוואה. ההבדלים הקלים שבגוון הירוק יעילים לזיהוי המינים השונים. כמובן ששיטה זו אינה יעילה אם מתצפתים על זן אחד בלבד. לזכר הvosmari זנב וצוואר ארוכים משמעותית וה Solomon island קטן פיזית משאר המינים. זכר ה grand קשה במיוחד לזיהוי מכיוון שזה נעשה בעיקר על ידי הבדלים קלים בצבע המקור, אורך הזנב וצבע הזנב. דרושים מיומנות וניסיון רבים על מנת להבחין בין הזכרים השונים. האבחנה בין הנקבות השונות קלה בהרבה. הבולטת מכולן היא נקבת ה vosmari לה יש פס רחב בצבע צהוב בקצה הזנב ואין לה טבעת נוצות כחולה סביב העין. נקבות ה red sided וה Solomon island ניתנות לזיהוי בקלות לפי ה"סינר הכחול שמעטר את החזה בניגוד לצבעים המשתלבים במינים האחרים. בנוסף, סביב העין ניתן לראת בבירור במינים אלה טבעת נוצות כחולה שמאפיינת רק אותן. לנקבת ה grand אין לא את טבעת העין ולא הפס הצהוב בזנב אלא קצה הזנב מאופיין המעט מאוד נוצות בצבע צהוב חלש מאוד.
אורך:  37 ס"מ
משקל:  300 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תוחלת חיים בשבי: 30-50 שנה
תוחלת חיים בטבע: 30-70 שנה
תפוצה:  ישנם בין 8-10 תתי מינים מוכרים של אקלקטוס (Eclectus roratus). מוצאם הוא מקייפ יורק שבאוסטרליה דרך איי אינדונזיה, איי סולומון, סומבה, וגינאה החדשה. הזן המצוי ביותר הוא הגרנד אקלקטוס. תתי המינים המצויים הם: • רד סיידד - Red-sided Eclectus - Eclectus roratus polychloros (טבעת כחולה סביב העין/אין צהוב בזנב). • ווזמרי - Vosmaeri Eclectus - Eclectus roratus vosmaeri (צהוב בזנב/אין טבעת כחולה סביב העין). • סולומון איילנד - Solomon Island Eclectus - Eclectus roratus solomonensis (כמו רד סיידד קטן). • גרנד – Grand Eclectus (אין טבעת כחולה סביב העין/אין צהוב בזנב). .
תזונה בשבי:  פירות, ירקות, זרעים, תערובת השרייה, כופתיות. מגוון רחב של פירות וירקות צבעוניים רבים.
תזונה בטבע:  פירות וזרעים, מגוון רחב של פירות וירקות צבעוניים רבים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש
רבייה:  דו צורתיות מינים, עד כדי כך שבעבר נחשבו לשני מינים שונים.
הנקבה - בחלק באחורי אדום ובקדמי נוסף צבע כחול באזור החזה והבטן.
בגרות מינית: הנקבה היא הדומיננטית בזוג האקלקטוסים. "גיל הבגרות" מורגש יותר בקרב נקבות מאשר בזכרים, נראה שהם כמעט ולא משתנים כשהם מגיעים לבגרות מינית. הזכרים ימשיכו לשחק ולהתנהג כרגיל אפילו כשהם מגדל גוזלים.
הנקבות נאמנות ליחידי הסגולה שזוכים באמונן ומגנות בחירוף נפש על גוזליהן. בהגיען לבגרות הן עוברות שלב של תוקפנות והגנה על "אזור הקן". עם קצת סבלנות והדרכה נכונה, שלב זה יעבור ונקבת האקלקטוס תמשיך להיות שותפה בחיי המשפחה. למרות שהן תוקפניות כלפי זרים שינסו להתקרב לקן/גוזלים, הן יתנו לאדם קרוב ומוכר להתעסק עם הגוזלים.
אצל מגדלים קטנים של אקלקטוסים, שהזוג היו קודם חיות מחמד מחוברתת ברמה גבוהה, ניתן לעיתים לראות תופעה מיוחדת במינה. לעיתים קרובות אקלקטוסים יתנו לבעליהם להיות "גלגל שלישי" בגידול הגוזלים ולהשתתף בצורה פעילה בהאכלה של הגוזלים. שיטה זאת נקראת co parenting וייחודית לאקלקטוסים.
נדירים המקרים שתוכי מסוג אחר ירשה התנהגות מסוג זה.
עוד על הרבייה: אקלקטוסים מגיעים לבגרות מינית בין גיל 2-5 . ה Solomon island יכולים לעיתים להתרבות כבר בגיל 18 חודשים והזנים הגדולים יותר כמו ה vosmari יגיעו לגיל רבייה רק בגיל 4-5. רוב תתי הזנים מטילים 2 ביצים , Solomon island יטילו לעיתים 3 ביצים ובמקרים נדירים אפילו 4.
משך ההדגרה הוא כ-28 יום. הגוזלים בוקעים עיוורים ועירומים ומכפילים את משקלם במהירות רבה.
חשוב בהטלה הראשונה לאפשר להורים לגדל את הגוזלים כל עוד הם מאכילים אותם. אם נוציא את הגוזלים לאחר מספר ימים או שבועות, ההורים יבינו שזהו התהליך הטבעי ולעולם יצפו מהגוזלים "להעלם" לאחר מספר ימים ולא יאכילו אותם אף פעם עד שלב הגמילה. ברגע שזוג אקלקטוסים מתחיל להטיל ביצים, קשה לעצור אותם. בשבי, הם יטילו ביצים כל השנה אם לא יעצרו בעדם. ברגע שהם מבינים את כל הלוגיסטיקה שמאחורי גידול גוזלים, הנקבות כ"כ להוטות להטיל ביצים שאפילו בהעדר תיבת קינון, יטילו בכלי האוכל ועל הרצפה. לפעמים יש צורך לשנות לגמרי את הסביבה כדי לגרום להם לנוח מהטלות.
מידע נוסף:  מקור השם אקלקטוס הוא מן המילה אקלקטי (מפוצל) בגלל ההבדל הבולט בין במינים בזן זה. אקלקטוסים בורכו בנוצות מיוחדות שמעצימות את יופיים. נוצות הראש והחזה שלהם נראות כמו שיער קטיפתי. נקבות אקלקטוס הן כבדות גוף ובעלות מראה קומפקטי ומעוגל מעט. הצבע השולט הוא אדום בגוונים שונים ולרוב תתי המינים נוצות חזה בגווני סגול/כחול ולנקבות ובתת המין vosmari פס רחב בצבע צהוב בזנב . נקבות בוגרות בכל תתי המינים הן בעלות מקור בצבע שחור מבריק בניגוד למקור של הזכרים שהוא בצבע צהוב תירס בשילוב גוונים של כתום ואדום. אקלקטוסים זכרים הם מעופפים יעילים עם נוצות בצבע ירוק ברקת עם קצוות כחולים או צהובים, בהתאם לתת המין. בצידי הגוף יש כתמים של צבע אדום ומעט כחול בכנפיים ובזנב. המקור העליון משתנה מחוסר פיגמנט בזמן הבקיעה מהביצה ועד לשחור ב- 6-12 החודשים הראשונים לחיים. בכל תתי המינים המקור העליון משתנה עם הבגרות לצבע צהוב תירס בדרך כלל עד גיל שנה אך לעיתים יכול להתארך עד גיל שנתיים. מאפייני גודל ומשקל : האקלקטוס הוא תוכי בגודל בינוני עם מוטת כנפיים של בין 60-75 ס"מ. האורך של תתי המינים המצויים הוא בין 30-36 ס"מ. משקל הוא בדרך כלל לאין כלי יעיל לאבחנה בין תתי המינים כי יש חפיפות. חלקית באשמת ערבוב תתי מינים ברבייה, הבדלי משקל גורמים לעיתים ליותר בלבול.
מבין המינים המצויים Solomon island הם הקטנים ביותר וה vosmari הם הגדולים ביותר.
גוזלי אקלקטוס מגיעים למשקלם מקסימאלי בערך בגיל 7 שבועות. בזמן הגמילה הם מאבדים חלק ממשקל גופם על מנת להתכונן לתעופה. אקלקטוסים ממשיכים לגדול עד גיל שנתיים.
אופי : בעלי אקלקטוסים יתארו אותם במילים אלה: "מקסים, מהמם, מדהים, אטרקטיבי, מושך, שובה-לב, נפלא, נהדר, משגע, אדיר, כביר, יוצא מן הכלל, חברותי, סקרן, פיקח, שנון, אינטואיטיבי, אינטליגנטי".
האינסטינקט האינטואיטיבי של האקלקטוסים עוזר להם לקרוא את מצב הרוח של בעליהם, מה שעוזר לחזק את הקשר דווקא עם תוכים מזן זה. האופי האמפטי של האקלקטוסים הוא כנראה הגורם לכך שכמעט ולא ניתן למצוא תוכים מזן זה במקלטים. לוקח קצת זמן להתרגל לאופי הרגוע שלהם. תוכים מזן זה "קופאים" במקום כשהם ניצבים מול סכנה. כנראה שהמקור להתנהגות זו בסוג הטורפים שבהם האקלקטוסים נתקלים בטבע, טורפים שמזהים את טרפם ע"י תנועה.
בסה"כ אקלקטוסים יהיו ציפור מחמד מצוין למי שיודע להעריך תוכי "חושב".
אקלקטוסים חוקרים מצבים שונים ומנתחים דרכי פתרון לבעיות בזמן משחק. בעלי אקלקטוסים צריכים לצפות לחיית מחמד דינאמית ומשתנה.
צעירים תלויים ומלאי אהבה יתבגרו לציפורים מאתגרות ומורכבות אשר יישארו אוהבים, תחת מגבלות. הם צריכים לקחת חלק בפעילויות המשפחה על מנת לספק את סקרנותם. אין להתייחס אליהם כקישוט לסלון. הם בהחלט יודעים איך לשעשע ולהעסיק את עצמם אך הם חייבים אינטראקציה תמידית עם חברי להקתם האנושית ואחרי הכול, זאת הסיבה שבגללה אנחנו רוכשים ציפורי מחמד.
אקלקטוסים עדינים בצורה מדהימה עם ילדים בהנחה שהילדים גדולים מספיק כדי לנהוג בציפורים כהלכה. אקלקטוסים מתרגלים מהר לשינויים אך לא סובלים בתים שרועשים ממריבות בין בני המשפחה. בדיוק כמו שמריבות מדאיגות ילדים כך גם לציפורים אמפטיות אלה. זה עלול לגרום למריטת נוצות ועוד דפוסי התנהגות לא רצויים. תנו להם בית חם ושמח ותזכו בתוכי שקט יחסית וחבר יציב לחיים שתלמדו לקבל כחלק בלתי נפרד מהמשפחה במקום כ"חיית מחמד".
יכולת דיבור: אקלקטוסים נחשבים בין שלושת הדברנים הטובים ביותר. הם מתחרים עם הג´אקו ומיני האמזונה שמיטיבות לדבר. הם לא רק חוזרים על מילים ומשפטים, חלקם לומדים שירים שלמים.
חלק מגוזלי האקלקטוסים לומדים לדבר עוד לפני שנגמלו, אם האדם שמאכיל אותם חוזר על מילה מסוימת פעמים רבות. אקלקטוסים נהנים במיוחד מלחזור על צלילים מעניינים ומילים ששמעו ממשפחתם. הם מסוגלים לחקות בצורה מושלמת צלילים של מיקרוגל, שעונים מעוררים, טלפונים ואפילו מים זורמים .
לזכרים יש קול יותר עבה ו"גברי" וכמעט לכל הנקבות יש קול עדין ומלטף.
כמו בכל זן אחר יש פרטים שלא ילמדו לדבר לעולם ועלינו להיות נכונים לאהוב ציפור גם אם לעולם לא תדבר. רוב האקלקטוסים לומדים לפחות מספר מילים.
תעסוקה: התוכים, בטבע, הם יצורים עסוקים מאוד. רוב חייהם מוקדשים לחיפוש אחר מזון, מים ומקומות קינון. פעילויות טבעיות אלה מיותרות בשבי ולכן יש לספק לתוכים תעסוקה כדי למנוע שעמום, אחרת, נהיה צפויים למריטת נוצות צעקות ועוד התנהגות בלתי רצויה שעלולות להוות בעיה.
מקלחות: יש לקלח את האקלקטוס לפחות כל יומיים ובהחלט יפרחו אם יקולחו כל יום. בריאות הנוצות והעור תלויים במידה רבה בלחות במיוחד להקפיד בחורף כשברוב הבתים חם ויבש. אם אי אפשר ממש להספיג אותם במים כל יום ניתן להתיז ע"י בקבוק התזה. קיימת אפשרות לתת להם "בריכה" קטנה והם יטבלו בה עצמאית. דווח אפילו על אקלקטוסים שחיו באזורים מושלגים ושברו את שכבת הקרח על הבריכה שלהם כדי להתקלח במים בקפואים.
מגורים: קיים עיקרון הקובע שכלוב טוב לאקלקטוס (או כל תוכי אחר לצורך העניין) הוא – הכי גדול שאתה יכול להרשות לעצמך ויכנס לבית. אקלקטוסים הם תוכים מאוד פעילים וצריכים מקום רב לפעילות. הרוחב (מימין לשמאל) חשוב יותר מהגובה. גודל מינימאלי צריך להיות 150 ס"מ רוחב, 60 ס"מ עומק ו-85 ס"מ גובה. המידות האלה הם מתוך ההנחה שהתוכי יזכה לזמן קבוע מדי יום מחוץ לכלוב לפעילות גופנית ומגע חברתי שכ"כ דרושים לו.
תוחלת חיים: כשהתחילו לגדל אקלקטוסים בשבי, ידעו מעט מאוד על המזון הדרוש להם ומגדלים רבים גידלו אותם על דיאטה של זרעים בלבד. עד שלמדו שיש להם צרכים נוספים - מגוון רחב של פירות וירקות צבעוניים רבים. אקלקטוסים יכולים לחיות אותה תקופה כמו כל תוכי בעל גודל דומה כמו ג´אקו ואמזונות. ידוע על זוג אקלקטוסים בני יותר משלושים שעדין מתרבה, כך שברור ששלושים זה לא "זקן" בשביל אקלקטוס. מכיוון שלא מגדלים אותם בשבי זמן רב, קשה למצוא בשבי אקלקטוסים בני יותר משלושים אבל יש להניח שבתנאים טובים הם יכולים לחיות עד 50-75 שנים.
בארץ ישנם בעיקר ארבע תתי מין:
מעטים  האקלקטוסים  שהם לא מעורבים בתתי המין שונים.
 קולות שיחה של אקלקטוס
 קולות הזכר של אקלקטוס

• רד סיידד: יש לו טבעת כחולה סביב העין ולא מופיע צבע צהוב בזנב.
  
• ווזמרי: מופיעות נוצות צהובות בזנב ואין טבעת כחולה סביב העין.
  
• סולומון איילנד: כמו רד סיידד אבל מעט קטן יותר ממנו.
  
• גרנד אקלקטוס: (הנפוץ ביותר מבין תתי הסוג) אין לו טבעת כחולה סביב העין ואין נוצות צהובות בזנב.