10-12-2020, 11:47 AM
(הודעה זו נערכה לאחרונה: 10-12-2020, 11:50 AM על ידי חוות תוכים עיר התוכים.)
(10-10-2020, 08:21 PM)צבי דגן כתב: אכן, סיפור מוזר.
האמת שלא ממש הבנתי מספר דברים:
- איפה בדיוק הזוג קינן.
- איך הם הגיעו למטבח?
- בד"כ הם צריכים תיבת קינון ולא יטילו במקום שהוא לא מוגן.
- משך הדגירה עומד על 26-28 + הימים אחר הבקיעה (אמרת שהגוזל היה עם תחילת ניצוי) אז איך יתכן שבמשך כל כך הרבה זמן לא הבחנתם שהזוג מקנן במטבח?
- מה הם אכלו במשך הזמן הזה?
- מי סיפק להם את האוכל?
- ציטוט , "לקחתי אותו לתיבת קינון מחודש יותר", האם ההורים המשיכו לטפל בו גם לאחר ששינית את המקום?
- למה הייתה צריך להשחית את הדמות שעומדת ליד התוכי?
- למה לא צילמת את תיבת הקינון?
היי שכחתי לציין שיש לי שהזוג הזה של אחותי שהבאתי לה במתנה יש את הבית שלי , בית הגידול , ועוד כמה צימרים של סבא שלי שהוא בנה זה תמונה של בן דוד שלי אם התוכי שהוא בא לבקר אז הוא הצטלם אם האבא והוא לא מסכים שיראו את הפרצוף שלו ברשת החברתית אז הקשבתי לו וצזנרתי את פרצופו , מה שהם אכלו זה תערובת גרעינים לתוכים גדולים אם מג'הולים (תמרים) וירקות הם בריאים ובדוקים הכל טוב אני יחפש את בית הקינון כי החזרתי אותו למחסן אם בתי קינון שאני לא צריך , ואני מופטע בדיוק כמוך למה היא לא ראתה אותו ולפי חקירות שלי הוא קינן בשידה גדולה שהייתה נטושה ולא השתמשו בא , את השאר אני ישאל אותה לראות מה היא יודעת
היא בחרה בלא להביא להם כלוב אלה חדר כך שיש להם את הזמן לקנן במטבח כי שם הם לרוב (ככה עליתי על זה)
כנראה הניסוח לא נכון הצימרים גם בחצר שלי אבל הצימר הזה של אחותי בעיקרון סליחה אם הטעתי
בית הגידול שלנו הפך להיות מרכז צפרות ובעלי חיים אחרים עצום בגודלו!!!
עם עוד מספר בניינים חנויות ודברים מעניינים והכל בזכות משפחתי, אני, חבריי, וכמובן בזכות העזרה של תוכיפדיה!