שפת גוף

[צבי דגן]

 פרישת איברים, מתיחת איברים, התמתחות הגוף:

• מטרת מתיחת הגוף הוא לשיפור הגמישות ובעיקר להארכת השרירים שהתכווצו לאחר שהייה ממושכת והעדר פעילות בלינת הלילה ועמידה ממושכת וכמעט ללא תזוזה על הרגליים.
  
• תוכים מותחים כנף ורגל נגדית כדי לשחרר את התכווצות השרירים ולהחיש את זרימת הדם.
  

[צבי דגן]

גיבובי מילים
התוכי ידוע כמחקה קולות שהוא שומע בסביבתו.
חיקוי קולות נשמעים גם בטבע.
קולות כאלה נשמעים כאשר התוכי נמצא במצב רוח מרומם, ולאחר שאכל כבר את ארוחתו.
התוכי ישמיע "פטפוטים" בעיקר בשעות שבין הערביים וכשהן מושמעות לפני ההכנות ללינה.
גם בשבי נשמעים "פטפוטי מילים" בעת בפרקי זמן שבהן התוכי מרגיש בטוח, מוגן ושבע-רצון.
כך הוא מעסיק ומשעשע את עצמו.

[צבי דגן]

הגדלת האישונים

בד"כ הגדלת האישונים, יביעו אי שקט, עצבנות, ותוקפנות.
ובאותה מידה – התרגשות והנאה.
אצל פרטים מסוימים, קיימים מצבים נוספים, שבהם התוכי מרחיב את אישוניו ויש לשים לב לגורמים המשפעים להתנהגות זו.

[צבי דגן]

הורדת הראש / השפלת הקומה / התכופפות

תנועה זו מלווה בהצמדת הכנפיים לגוף או ההפך – הנפת הכנפיים, ואז נצפה בתנועת הראש כלפי מטה ולפנים תוך כדי ריטוט נוצות הצוואר והראש.
התנהגות זו מעידה על בקשת תשומת לב. אם התוכי לא יקבל את תשומת הלב שאותה הוא מבקש, כי אז הוא יצמיד את הכנפיים אל גופו תוך כדי משיכתן והטיית הראש כלפי מטה דבר המעיד על כוונתו לעוף לעברך.
אם לא יקבל את מבוקשו (תשומת-לב) – יוציא לפועל את כוונותיו ויעוף אליך.

[צבי דגן]

הזדקרות וסימור הנוצות

תוכים נוהגים לזקור ולהבליט את נוצות הראש, הזנב והכנפיים תוך הליכה "יהירה" והחלטית.
התנהגות זו אופיינית ובולטת מאוד אצל אמזונות וקאקדו ולעיתים היא מלווה בהרחבת האישונים, מתיחת הראש וצרחות רמות.
הקאקדו ובעלי ציצית אחרים, יזקפו את הציצית ויוסיפו הפרזה בחשיבותם.
התנהגות זו מופיע גם בעת חיזור, כניסיון להרשים את בן הזוג ולמשוך את תשומת ליבו וכן – כהכרזה טריטוריאלית.
בסיטואציה זו אין להפריע לתוכי, כל ניסיון לעשות זאת עלול להסתיים בנשיכות חזקות.

[צבי דגן]

הליכה בקצב
הליכה קצבית, כשהראש מוטה כלפי מטה, אל עבר אדם או לעבר תוכי אחר מצביע על תוקפנות שמטרתה להרחיק את ה"יריב" הפוטנציאלי.
לחילופין – הליכה קצבית כשהראש מורם, אל עבר אדם או אל עבר תוכי אחר יכולה להצביע על "הזמנה" למשחק, סינוץ, ליטוף או סתם פינוק.

[צבי דגן]

העלאת גירה
    תוכים נוהגים להעלות מזון מהזפק אל הפה ולהאכיל בו את הגוזלים.
    כאשר הדבר נעשה כלפי בן הזוג הרי שההתנהגות מביעה חיבה ואהדה כלפיו, סוג של חיזור.
    כאשר מגדלים תוכי בודד, הרי שהוא רואה במגדל את בן זוגו והוא עשוי להתנהג כך כלפיו.
    לפעמים הדבר נעשה ע"י חפץ.

[צבי דגן]

הרעדת הגוף והכנפיים

• התנהגות כזו מעידה על פחדים חששות עד כדי חרדות, עצבנות, חוסר ביטחון עצמי ומתח.
  יש להרגיע את התוכי ע"י יצירת קשר חזותי וקולי תוך דיבור רגוע ושקט.
  
• רטט של הגוף ובעיקר – של הבטן (נוצות הבטן נראות רועדות), יכול להצביע על ניסיונות להתחמם בסביבה קרה.
  

[צבי דגן]

התעטשות
בד"כ מדובר בהתנהגות רגילה שאין בה משום הבעה כלשהי.
כפי שהדבר קורה אצל כל בעלי החיים שמתעטשים בגלל גירוי במערכת הנשימה וכשחלקיקי אבק חודרים אליו.
פעולת ההתעטשות היא תגובה של הגוף במטרה להוציא את הפסולת הזו מדרכי הנשימה.

---

אבל, התעטשות יכולו להיות גם מהסיבות האלה:

1. דלקת של חללי האף - על רקעים שונים של וירוסים וחיידקים.
   
2. חוסר ויטמין A .
   
3. גוף זר -  גירוי במערכת הנשימה כשחלקיקי אבק חודרים אליו.
   
4. ועוד.  
   

• לעתים אנו נתקבלים בתוכים שמחקים את ההתעטשות של הבעלים.
  
• אם ההתעטשויות נמשכות או מתגברות ואם יש הפרשות מהנחיריים,  נפיחויות סביב לנחיריים או שינויים אחרים במצב הבריאותי של התוכי - מומלץ לפנות לבדיקה וטרינרית.
  

[צבי דגן]

חיכוך / חריקות מקור
חיכוך שני חלקי המקור האחת בשנייה היא התנהגות נורמטיבית ולא מבטאת מסר כלשהו.
במקרים מסוימים הדבר מעיד על שביעות רצון, והרגשה נינוחה.
יש שחריקת המקור תהיה לפני או תוך כדי ההכנות ללינת הלילה, יש שהיא מופיעה על-סף ההרדמות וגם תוך כדי השינה.