האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים?

[עינבל סרטר]

חשיבות הצעצועים לתוכי / עינבל סרטר

האם חשוב שאקנה לתוכי צעצועים?
כל מי שנכנס לפעמים למה שנקרא "חנות-חיות" כלומר אותן חנויות המוכרות אביזרים ומזון לבעלי חיים (ולצערי הרב מאוד גם את בעלי החיים עצמם) בוודאי מכיר או לפחות נתקל בחטף במגוון הצעצועים העצום הקיים עבור כלבים. חבלים, עצמות, כדורים, צעצועים מצפצפים או שקטים, מפרווה, מבד, מגומי, סיליקון ופלסטיק, עור מעובד, מקלות בטעמים ובריחות שונים, צעצועים לניקוי שיניים והרשימה עוד ארוכה ומתמשכת.
מדוע מיוצרים את כל הצעצועים האלו? מדוע מושקעות שעות על גבי שעות של פיתוח צעצועים מתאימים לסוגים שונים של כלבים, לסוגי משחק שונים ולמטרות שונות? ומעל הכל - מה מביא את בעלי הכלבים עצמם לקנות את כל אלו? כנראה שהתשובה היא, שהדברים נעשים מתוך הבנה ברורה שזה חשוב מאוד לכלב ואי אפשר למנוע ממנו משחקים ותעסוקה? התשובה מתחילה בעיקר בזה שהכלב נתפס כיצור מאוד חכם. כידוע לכולנו ככל שיצור הוא אינטליגנטי יותר כך הוא זקוק ליותר גירויים אינטלקטואליים שיפעילו את מוחו, אחרת לא רק שישתעמם אלא גם יש סיכוי שמוחו יתנוון - ממש כמו שריר שאין בו שימוש.
כמאלפת כלבים (לפני שעברתי לאלף תוכים) אני מכירה בחכמתו של הכלב ולכן גם מבינה את חשיבותם של הצעצועים הרבים והמגוון הרחב - אכן כלב יכול להגיע לרמת אינטליגנציה של ילד בן שנתיים בערך. התוכי שלנו לעומת זאת - יכול להגיע לרמתו השכלית והרגשית של ילד בן חמש. התוכי הוא אחד היצורים היותר חכמים ויותר פעילים בטבע, האינטליגנציה שלו גבוהה מאוד ומכך נובע שגם לו יש צורך ממשי בתעסוקה וגירויים אינטלקטואליים שונים ומגוונים ככל שניתן.  תארו לעצמכם ילד בן חמש שחי בחדר מרווח ונעים, מקבל תזונה בריאה ומאוזנת ומיטה נוחה וגדולה  - ממש תנאים טובים למחייה, אך - אינו מקבל צעצועים, לא בא במגע עם אנשים ואין לו שום גירוי או תעסוקה בחדר, האם הילד יכול להתפתח מבחינה שכלית ורגשית באופן נורמאלי? האם מוחו יימצה עד תום את הפונטנציאל? האם הילד יגדל להיות בריא בנפשו, מפותח שכלית ומאושר? ברור לכולנו שהתשובה באופן חד משמעי היא לא. 
תנאים טובים ככל שיהיו תנאי השטח הבסיסיים - לעולם לא נעלה על דעתנו לגדל ילד בבידוד - ללא קשר עם אנשים וללא צעצועים, משום שאלו הם מה שהופך את הילד לאדם, מאפשר לו להשתמש במוחו ולפתח אותו. כך גם התוכי - אם נצליח לזכור שהוא משתווה בשכלו ובנפשו לילד בן חמש נוכל בקלות להבין מה החשיבות של כל אותן תעסוקות עבורו. הדגש הוא גם על החלק הרגשי של התוכי משום שיש הבדל בין "אינטליגנציה קוגניטיבית (שכלית)" ל"אינטליגנציה אמוציונלית (רגשית)" - כלומר התוכי שלנו מסוגל להכיל את הרגשות של ילד בן חמש - הכל מהנעים ביותר - אהבה (אכן התוכי שלנו מסוגל לאהוב אותנו מכל הלב) דרך קנאה שהוא חש כשאנו מעניקים עודף תשומת לב למישהו אחר או אפילו מדברים בטלפון, בין אם מדובר בכעס, בדידות או שעמום הנפוצים אצל ילדים בגיל זה - כך גם התוכי שלנו מרגיש, גם אם קשה לנו להפנים את זה. 
אז מה הבעיה? - אם כל מה שכתוב כאן כל כך נכון ואכן לצעצועים חשיבות גדולה עבור התוכי החכם שלנו, מדוע אין בחנויות מגוון מתאים ואיך "אף אחד אף פעם לא אמר לנו"? למה מייצרים כ"כ הרבה עבור כלבים ואילו התוכים כ"כ מוזנחים? התשובה מורכבת - למשל אם התוכי חושש בהתחלה מצעצוע חדש אנו טועים לחשוב שהוא לא מעונין בצעצועים בכלל ולא מנסים שוב, כרגע אתייחס לשתי בעיות אחרות:

• כלבים בויתו ומשמשים כחיות מחמד זמן רב יותר מאשר התוכים (עשרות אלפי שנים) כך שהיה לנו הרבה זמן לחקור את התנהגותם ולהבין את דרך מחשבתם. בגלל ההיסטוריה הארוכה שלהם כחיות מחמד קיבלנו את היותם חלק מאתנו והם זוכים למקום של כבוד. לעומת זאת התוכים לצערי הרב טרם זכו במעמד דומה לזה של הכלבים והמודעות לצורכיהם ירודה, לכן גם מגדל שבאמת רוצה להשקיע את המרב בתוכי שלו נתקל במבוי סתום ומקבל מידע מוטעה ממוכרים לא מקצועיים בחנויות וממחסור חמור של מידע בעברית באינטרנט. 
  
• לכלבים יתרון תקשורתי על פני התוכים - כמעט כל בעל כלב אומר שלכלב שלו יש מבט אנושי. בנוסף לכלבים יש את האפשרות ליזום יצירת קשר - אם בליקוק, במבטו האנושי, אם הוא ניגש אלינו עם צעצוע או מגרד אותנו ברגלו - כל אלה הם בקשה לתשומת לב. 
  התוכי לעומתו מוגבל ביכולתו - מעבר לכך שרוב התוכים מאופיינים במבט המפוענח כ"קר", מרוחק ואפילו רע - לרוב הם סגורים בכלוב, כנפיהם מקוצצות ולא נותר להם לעשות הרבה מעבר לצרחות. כל אלו גורמים לכך שהתנהגותו של הכלב מסברת כבקשה חביבה לקרבה ואהבה והתנהגותו של התוכי - כמטרידה ולא נעימה, כאשר שניהם בעצם מבקשים אותו הדבר - תשומת לב.
  
• בעיה נוספת בהתנהגותו של התוכי היא שבשלב מסוים הוא מתייאש ומפסיק לחפש את הצעצועים - אז אנחנו מניחים שהוא התרגל למצב וככה טוב לו, הרי הוא כל הזמן יושב על הענף בדיוק באותו מקום ולא עושה כלום אז בשביל מה הוא צריך צעצועים? זהו פירוש מוטעה להתנהגותו של התוכי - שבעצם פשוט התייאש מלנסות להסביר לנו שמשעמם לו ועבר לשקוע ביאוש, שעמום ודיכאון.
  
  
• מה זה גורם? 
  תוכי שחי ללא צעצועים וגירויים עלול לפתח בעיות התנהגות שונות - יהיו שיפתחו אגרסיביות, נשכנות, צרחות ויהיו לא נעימים לסביבה, בעוד אחרים ישקעו בדיכאון שקט ושעמום, ייתכן שימצאו מקום אחד בכלוב או על ענף ויישבו שם כל היום לבד כשהם סובלים מבדידות ותסכול. תוכים שסובלים מדיכאון או בדידות עלולים גם לתלוש נוצות ולפגוע בעצמם. מעבר לכך אפשרי גם ניוון היכולות השכליות - אם כי טרם הוכח מחקרית בתוכים, הוכח בבני אדם וחיות אחרות. מוח, בדומה לשריר שנפגע אם לא משתמשים בו הוא מתנוון ונחלש. לאורח חיים שכזה יש השפעה ישירה על תוחלת החיים של התוכי ועלול לקצר את חייו באופן משמעותי.
  
• אז מה עושים?
  קודם כל חשוב להפנים את העובדה שהתוכי באמת זקוק לצעצועים האלו והם באמת חיוניים לאושרו ורמת חייו, ברגע שנבין את זה גם נתייחס אליו בהתאם. נשתמש בצעצועים שקיימים בחנויות, נכין בעצמינו צעצועים וכמה שיותר (ראה מאמר כאן - צעצועי תוכים), נשמור על גיוון ועניין והכי חשוב לזכור- שום כמות צעצועים שבעולם לא תחליף חום אהבה ותשומת לב להם התוכי זקוק כל כך ומקבל רק מאתנו.
   
  

[צבי דגן]

המדריך המלא לצעצועים