• כך צריכה להיראות הדייסה בגיל צעיר מאוד (החל מהדקה השלישית):
  
  
  
• החל מהדקה השנייה: 
  
  
  
• 
  
  
  
• האם הגוזל שלך עושה את התנועות האלה כפי שרואים החל מהדקה 2:10 
  
  
  

(07-22-2019, 02:28 AM)צבי דגן כתב:  

• כך צריכה להיראות הדייסה בגיל צעיר מאוד (החל מהדקה השלישית):
  
  
  
• החל מהדקה השנייה: 
  
  
  
• 
  
  
  
• האם הגוזל שלך עושה את התנועות האלה כפי שרואים החל מהדקה 2:10 
  
  
  

 

• אלה לא "תנועות בליעה" אלא תנועות להוצאת המזון מהמקור של ההורים.
  כך נוהגים לעשות גוזלים רעבים כאשר הזפק שלהם ריק.
  קצת מדאיג אותי שאצלך זה לא כך.
  
• בסרטון היא מאכילה לפי ריכוז הדייסה שבטבלה הזו:
  
  חייבים להכין את הדייסה לפי יחסים מדויקים.
  
• אם הדייסה תהיה דלילה מידי, הגוזל לא יקבל מספיק מזון מוצק וההתפתחות שלו תהיה איטית.
  אם הדייסה תהיה סמיכה מידי, הוא לא יצליח לרוקן את הזפק (האטת הזפק) וזה יותר מסוכן מאשר דייסה דלילה.
  
• כך גם בעניין הטמפרטורה של הדייסה, היא צריכה להישמר לכל משך ההאכלה.
  דואגים שהדייסה לא תתקרר ע"י כך שמכניסים אותה לכלי נוסף עם מים חמים.
  המים החמים שומרים על הטמפרטורה של הדייסה.
  בנוסף לכך, בודקים כל הזמן את הטמפרטורה בעזרת מד חום (שלא יגע בדפנות הכלי), כפי שרואים בסרטון השלישי, בדקה 3:36.
  
• אם הדייסה חמה מידי אסור להוסיף מים קרים או אבקה, אלא מוציאים אותה אל מחוץ לכי עם המים החמים וממתינים עד שתתקרר.
  אם הדייסה קרה מידי, משאירים אותה בכלי עם המים החמים עד שתתחמם שוב.
  
• אם הדייסה תהיה חמה מידי, היא עלולה לגרום לכווייה בלוע או בזפק, בעקבותיו עלול להיות זיהום ומוות.
  לעומת זאת, אם הדייסה קרה מידי, הגוזל יתקשה לרוקן את הזפק (וגם תוריד את טמפרטורת הגוף).
  הטמפרטורה והסמיכות של הדייסה חייבים להיות מדויקים.
  
• הגדול, מאכילים בכמות של 10% ממשקל גופו של התוכי, שהיה באותו הבוקר לפני ההאכלה.
  אבל, עדיף להאכיל עד שהזפק מלא או עד שהגוזל מסרב לאכול.
  
• אם הגוזל לא עושה את תנועות ההאכלה, או שהוא לא מצייץ, או אם הוא פולט את המזון, סימן שמאכילים מהר מידי או שהמזון סמיך או בטמפרטורה לא מתאימה.
  
• במשך כל זמן ההאכלה, צריך לדאוג שהמקור וסביבתו יהיו נקיים.
  כל הזמן צריך לנגב בעזרת נייר מטבח רטוב במים חמימים או בעזרת האצבעות הרטובות.
  
• להיזהר שלא להכניס דייסה לתוך הנחיריים.
  
• רצוי שמשך ההאכלה יהיה קצר, כדי שהדייסה לא תתקרר.
  
• הזפק נחשב למלא, כאשר מבחינים בנפיחות בצידי הצוואר או שכל הזפק נפוח.
  
• הגוזל עלול לצייץ ולדרוש אוכל גם לאחר שהזפק מלא, לכן יש לשים לב ולא להאכיל יותר מידי.
  

ציטוט:"חשוב לו להסביר שאין צורך בטבלה אלא בתביעת עין לסמיכות הרצויה."
שטויות!!
ומה יעשה מי שאין לו ניסיון ולא יכול לסמוך על תביעת העין שלו?

לא הבנתי את עניין הטמפרטורה.
אם את מתכוונת בעתיד להחליף את הדייסה ל"נוטרי בירד", עלייך להרגיל את הגוזל כך:
תערבבי את שתי האבקות, כאשר את שמה כמות קטנה מהאבקה החדשה ובכל יום מעלה את הכמות באופן הדרגתי עד שאת עוברת ל-100% של האבקה החדשה.

(07-22-2019, 08:55 AM)צבי דגן כתב:  

• אלה לא "תנועות בליעה" אלא תנועות להוצאת המזון מהמקור של ההורים.
  כך נוהגים לעשות גוזלים רעבים כאשר הזפק שלהם ריק.
  קצת מדאיג אותי שאצלך זה לא כך.
  
• בסרטון היא מאכילה לפי ריכוז הדייסה שבטבלה הזו:
  
  לי לפני שנתיים הייתה דייסה של פריטי בירד כזו והיה כתוב שמגיל שבועיים היחס הוא 1:2
  חייבים להכין את הדייסה לפי יחסים מדויקים.
  
• אם הדייסה תהיה דלילה מידי, הגוזל לא יקבל מספיק מזון מוצק וההתפתחות שלו תהיה איטית.
  אם הדייסה תהיה סמיכה מידי, הוא לא יצליח לרוקן את הזפק (האטת הזפק) וזה יותר מסוכן מאשר דייסה דלילה.
  
• כך גם בעניין הטמפרטורה של הדייסה, היא צריכה להישמר לכל משך ההאכלה.
  דואגים שהדייסה לא תתקרר ע"י כך שמכניסים אותה לכלי נוסף עם מים חמים.
  המים החמים שומרים על הטמפרטורה של הדייסה.
  בנוסף לכך, בודקים כל הזמן את הטמפרטורה בעזרת מד חום (שלא יגע בדפנות הכלי), כפי שרואים בסרטון השלישי, בדקה 3:36.
  
• אם הדייסה חמה מידי אסור להוסיף מים קרים או אבקה, אלא מוציאים אותה אל מחוץ לכי עם המים החמים וממתינים עד שתתקרר.
  אם הדייסה קרה מידי, משאירים אותה בכלי עם המים החמים עד שתתחמם שוב.
  
• אם הדייסה תהיה חמה מידי, היא עלולה לגרום לכווייה בלוע או בזפק, בעקבותיו עלול להיות זיהום ומוות.
  לעומת זאת, אם הדייסה קרה מידי, הגוזל יתקשה לרוקן את הזפק (וגם תוריד את טמפרטורת הגוף).
  הטמפרטורה והסמיכות של הדייסה חייבים להיות מדויקים.
  
• הגדול, מאכילים בכמות של 10% ממשקל גופו של התוכי, שהיה באותו הבוקר לפני ההאכלה.
  אבל, עדיף להאכיל עד שהזפק מלא או עד שהגוזל מסרב לאכול.
  
• אם הגוזל לא עושה את תנועות ההאכלה, או שהוא לא מצייץ, או אם הוא פולט את המזון, סימן שמאכילים מהר מידי או שהמזון סמיך או בטמפרטורה לא מתאימה.
  
• במשך כל זמן ההאכלה, צריך לדאוג שהמקור וסביבתו יהיו נקיים.
  כל הזמן צריך לנגב בעזרת נייר מטבח רטוב במים חמימים או בעזרת האצבעות הרטובות.
  
• להיזהר שלא להכניס דייסה לתוך הנחיריים.
  
• רצוי שמשך ההאכלה יהיה קצר, כדי שהדייסה לא תתקרר.
  
• הזפק נחשב למלא, כאשר מבחינים בנפיחות בצידי הצוואר או שכל הזפק נפוח.
  
• הגוזל עלול לצייץ ולדרוש אוכל גם לאחר שהזפק מלא, לכן יש לשים לב ולא להאכיל יותר מידי.