+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מילון מושגים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=19)
+--- אשכול: רבייה (/showthread.php?tid=147)
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
גמילה (תהליך גמילה)
תהליך הגמילה הוא השלב שבו מתחילים להרגיל את הגוזל (שהאכל ידנית) לאכול מזון מוצק במקום הדייסה שאכל עד כה.
יש לבצע את התהליך באופן הדרגתי ולהציע לגוזל מיגוון רחב, ככל האפשר, של מזונות.
בהתחלה - רכים יותר (אפשר גם להרטיב כופתיות, תערובת השרייה, ירקות, פירות) ואח"כ - גם יבשים (כופתיות וזרעים שונים).
בטבע ההורים יודעים לעשות את מלכת גמילה הגוזלים בצורה הטובה ביותר, שנות האבולוציה למדו אותם לעשות זאת.
בשבי, כשאנחנו מאכילים את הגוזל בדייסה באופן ידני אנו צריכים להרגיל את התוכי למזון מוצק.
בתהליך הגמילה עשוי הגוזל לאבד ממשקלו ולכן עליו להיות במשקל הגבוה שמתאים לו, אם משקלו יהיה פחות מזה הוא עלול לסבול מתת-תזונה.
למרות האמור, אם התוכי מתחיל להתעניין במזון מוצק לפני שהגיע למשקל המומלץ, אין להפריע לו בניסיונותיו אלו.
ראה גם בקישורים האלה:
- גמילה נכונה ולא כפוייה
- האכלת יד - צעד אחר צעד
- מדריך מקוצר להאכלת-יד
- האכלת יד למתחילים / תורגם ע"י לילך קרמן
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
גנוטייפ
גנוטייפ הוא ”חבילת” הגנים האישית שהתוכי יורש מהוריו, הביטוי שלהם נמצא בכל תא ותא. להוציא תאומים זהים, אין בנמצא תוכים (או כל בעל-חיים אחר) שיש גנוטייפ זהה.
לא ניתן לראות את תכונות הגנוטיפ משום שהתכונה נמצאת רק בגנים ולא נראית חיצונית על פני התוכי (ניתן לבדוק ע"י בדיקות דם במעבדה גנטית).
ניתן לדעת על ציפור שהיא נשאית לפי הגוזלים שהיא מביאה לעולם או לפי ההורים שלה.
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
דונגית (הבחנה בין הזוויגים אצל התוכונים)
הדונגית משמשת גם כאיבר חישה של התוכי.
דונגית היא החלק שבין המצח לבין המקור של התוכי.
לתוכונים ישנה דוגנית - שהיא העצם הבולט סביב הנחיריים.
בהגיעה התוכון לגיל שישה חודשים ניתן לאבחן ולהבדיל בין הזוויגים - באמצעות צבע הדונגית.
צבע הדונגית של הזכר הוא כחול.
אצל הנקבה - חום/לבנה - (בז').
אם צבע דונגית הוא ורוד - הרי שלפנינו תוכון צעיר שלא ניתן לדעת את מינו או - זכר אלבינו.
![[Image: Nr0xEKg.jpg]](https://i.imgur.com/Nr0xEKg.jpg)
![[Image: f5BuWQf.jpg]](https://i.imgur.com/f5BuWQf.jpg)
![[Image: 1CLTFHc.jpg]](https://i.imgur.com/1CLTFHc.jpg)
זכר ונקבה בוגרים
![[Image: PEO2urK.jpg]](https://i.imgur.com/PEO2urK.jpg)
זכרים צעירים נקבות צעירות
![[Image: vyi30vf.jpg]](https://i.imgur.com/vyi30vf.jpg)
![[Image: dqcrCvy.jpg]](https://i.imgur.com/dqcrCvy.jpg)
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
דומיננטי
דומיננטי - תכונה גנטית שלטת שנראית לעין. תכונה זו עוברת בתורשה לצאצאים כמעט בכל זיווג.
בניגוד לתכונה הרצסיבית שאומנם קיימת בגנים אבל לא באה לידי ביטוי ולכן לא נראית.
תכונה רצסיבית עשויה לעבור לצאצאים ואז - להיות תכונת דומיננטית שנראית לעין.
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
חִבְרוּת - (Socializing)
תהליך הַ"חִבְרוּת" (Socializing), הוא תהליך שבו יוצר המגדל קשר אינטימי עם התוכי, שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב, זמן איכות, ומרגיל אותו אל האדם.
בשלב מוקדם בחיו (3-5 ימים) הגוזל הוא נלקח מהוריו הביולוגיים, מוכנס לאומנת/אינקובטור (מכשיר לדגירה מלאכותית של הגוזלים). באומנת שומרים על טמפרטורה ולחות מתאימה וקבועה והמגדל מאכיל אותו בדייסה יעודית לגוזלים ומותאמת לכל סוג תוכי.
האכלת-יד היא רק אחד האמצעים (עם כי השכיח והטוב) שמשמשים אותנו בתהליך הַ"חִבְרוּת".
בהחלט ייתכן מצב שבו המגדל מצהיר בפני הקונה שהגוזלים שלו הם "האכלת-יד" ו"מוחתמים" ולכן תוכים אלה לא יחששו להיות בקרבת האדם.
לא אחת, אנו עדים לפרסומים של מגדלים שמצהירים שהגוזלים שלהם "מוחתמים", "האכלת-יד" ובעצם לא עברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי. תוכים כאלה, אכן לא יחששו להימצא בקרבת האדם אך, כאמור הם עלולים לפתח התנהגויות שאינן רצויות.
הדבר קורה לא אחת אצל מגדלים שמאכילים גוזלים רבים בכל עונה (ידוע לי שיש מגדלים שקונים גוזלים בני ימים אחדים, מאכילים ומוכרים אותם כתוכים "מחתמים"/"מחוברתים") ואין להם את הפנאי ל"זמן איכות".
אבל אם בנוסף להיות התוכים "מוחתמים" לא יעברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב וזמן איכות, סביר להניח שהתוכי לא יהיה חיית מחמד איכותי, שכן הוא עלול לפתח התנהגויות כמו: נשיכות, צרחות וכדומה.
ראה גם בקישורין האלה:
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
האכלת יד
מצב שבו הגוזל מואכל ע"י אדם ולא בדרך הטבעית - ע"י הוריו.
גוזל שבני האדם האכילו אותו ידנית ("האכלת-יד"), קל יותר לחברת והוא נקשר לבני האדם ביתר קלות.
הכוונה לגוזל שבקע בשבי ומגיל צעיר (בין 3 ימים לשבועיים בערך) נלקח מהקן והואכל, ע"י המגדל, בדייסה מיוחדת (ולא באופן טבעי - ע"י ההורים).
כך מרגילים את התוכי הצעיר לבני אדם.
תוכי כזה מהווה חיית מחמד מושלמת.
במשך ההאכלה התוכי מתחיל לחוות תהליך של חיברות - שנמשך לכל אורך חיי התוכי.
תוכי מחוברת מכיר בבני האדם כחלק מהלהקה שלו.
ראה גם:
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
הטלת מילואים
כך מכנים את ההטלה, כאשר ניסיון הקינון הראשון נכשל עוד בשלביו המוקדמים, מטילה הנקבה ביצה חדשה במקומה ("הטלת מילואים").
בגרעיני הרבייה משתמשים בתכונה זו – מרחיקים מן הקן את הביצה הראשונה עם הטלתה, ומאלצים את בני הזוג להטיל ביצה נוספת.
הגוזלים הבוקעים מטופלים ללא מגע עם אנשים וכך "מרוויחים" גוזלים נוספים באותה עונת הרבייה.
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
היריון
מושג ההיריון לא קיים אצל תוכים, משום שזה לא רלוונטי לציפורים.
היריון, הוא בעצם מושג שמתאר את תקופת ההתפתחות של העובר ברחמה של נקבת היונק (מעין אינקובציה).
תקופת ההריון מוגדרת כזמן שבין ההתעברות לבין הלידה/ההמלטה.
אצל ציפורים אין "היריון" ברחם של הנקבה.
הביצה מוטלת לתוך הקן, שעות ספורות לאחר הפריית הביצה, ולפני התפתחות העובר (העובר מתחיל להתפתח עם תחילת הדגירה).
לכן, בעצם ניתן לראות את תקופת הדגירה בקן, כתקופת ההיריון של הציפור.
שכן, התפתחות העובר בביצה נעשית בתוך הקן ולא בגופה של הנקבה.
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
זוויג/מין
זוויג (Sex) - מין במובן של זכר/נקבה (ולא במובן הסיסטמטי).
זוויג הוא מונח במדעי החיים שמתאר את סיווגו של בעל חיים (או צמח), כזכרי או נקבי.
בעצם המשמעות של המושג "זוויג" דומה מאוד למושג "מין" שרגילים להשתמש באופן כללי בשפה העברית.
ובכל זאת, אנחנו זקוקים למושג "זוויג" כדי להבדיל בינו לבין "מין" כמושג שמשמש לדרוג במיון בע"ח וצמחים.
בנוסף לכך, היה צורך להבדיל בין Sex במשמעותו הכפולה באנגלית לבין סקס, במשמעותו כתיאור יחסי מין בשפה העברית.
RE: רבייה - צבי דגן - 03-05-2018
כתם דגירה או מחשוף הדגירה
כתם דגירה - אזור חשוף מנוצות ועשיר בכלי דם, המתפתח בעופות דוגרים באזור החזה והבטן.
העדר הנוצות והספקת הדם המשופרת לאזור מאפשרים העברה יעילה יותר של חום הגוף אל הביצים.
לקראת הדגירה מתפתח בגוף ההורה "כתם דגירה" - הנוצות, מאזור הגחון, נושרות אצל כל שני בני הזוג שמשתתפים בדגירה.
נשירת הנוצות מכתם הדגירה נגרמת בהשפעה הורמונלית.
באזורה"כתם" מתרחבים נימי הדם והוא נראה כאילו יש דלקת בעור.
כתם הדגירה מאפשר לווסת את הטמפרטורה לביצים.
את כתם הדגירה לא ניתן לראות במבט רגיל, כי הנוצות משני צדדיו מסתירות אותו.
כשהציפור רוכנת לדגור היא זוקפת את נוצות החזה, וכך נחשף כתם הדגירה ובא במגע עם הביצים.
כאמור, כתם הדגירה, בד"כ קיים אצל נקבות בלבד, אך יש מינים שבהם הזכר עוזר בדגירה ואז מתפתח גם אצלו כתם דומה, והוא בד"כ קטן יותר מאצל הנקבה.
המצאות כתם דגירה מצביעה על קינון בקרבת מקום
בתום עונת הקינון הנוצות צומחות מחדש.